<h1>תוספות רבינו פרץ — עירובין</h1>
<h2>דף פא מד</h2>
[עירובין ל"ז ע"א] לאיזו שירצה כהן מקריב עולה. פ"ה הקן אחד לעולה לשתי נשים. לאיזו שירצה כהן מקריב חטאת. פי' הקן אחד לשתיהן. פ"ה מדקאמר שמותר ליקח בעירוב מכלל דיש ברירה, דאי אין ברירה א"כ אותם חטאת ועולה שהקריב לשם לאה שמא היו ממעות של רחל, וא"כ הם של רחל ומקריב אותם לשם לאה, א"כ הוי שינוי בעלים ולא עלו לבעלים לשם חובה. ול"נ לרבינו שמשון מקוצי, שהרי ספק זה נוכל לתקן כשיקריבנה סתמא, דסתמא כשירה כדאמרי' בזבחים [ב', ב']. לכנ"ל דה"פ, אי אין ברירה א"כ אותו הקן שהוא מקריב לעולם לשניהם שמא הוא ממעות של לאה, וא"כ צריך שיהא אחד חטאת, וא"כ הואיל והוא מקריב כל אותו הקן לעולה לשניהם א"כ אין ללאה חטאת, וכן לאחרת יש חטאת בלא עולה.
[עירובין ל"ז ע"א] כשהתנו. שהנשים אמרו כל מה שירצה כהן יעשה, שכל מי שיקרב לשמה יהא (עולה) [שלה]. ול"נ דמ"מ אנו צריכין לומר ברירה, שהרי לא בירר הכהן עדיין דעתו עד שעת הקרבה, וא"כ אנו צריכין לומר דהוברר הדבר עכשיו בשעת הקרבה דאותו קן שהוא מקריב בשביל האחרת דבשבילה הי' קנוי. וכ"ת דמיירי שבשעת הקרבה אמרה האשה אותו קן שהוא מקריב לחברתי אם הוא שלי אני נותנו לחברתי, דאז לא בעי ברירה, מ"מ אין זה כלום, כיון שבשעת קנייה לא היתה של חברתה אינו מועיל כלום מה שהיא נותנו עכשיו בשעת ההקרבה לחברתה, כדאמרי' [פסחים פ"ט, ב'] המוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום. לכ"נ לר"י דה"פ, שנתערבו המעות, ובשעת לקיחה התנו הנשים ואמרה כל אחת קדושת מעותי בכל מקום שהם יהיו מחוללים על שני פרידות של זה הקן, ושוב לא התערבו. וא"ת א"כ מאי קאמר לאיזה שירצה כהן מקריב עולה וכו', ופי' כל הקן מקריב לשניהם, הא לפי' זה צריך שיהא אחד חטאת והאחד עולה מאותו מקום עצמו עולה. וי"ל דלא נאמר עוד כבראשונה, אלא הפי' כך הוא, לאיזו פרידה שירצה מן השנים יקריב עולה או חטאת, וקמ"ל דלא גזרינן התנו אטו לא התנו, וגם קמ"ל כרב חסדא. וא"ת מנליה דאשמעינן הא, הא אשמעינן חדוש הרבה דלא גזרינן התנו אטו לא התנו. וי"ל דאי לא אתא לאשמועינן אלא האי מילתא א"כ הי' לו לומר נשים שלקחו קיניהן בשותפות וכו', כשאמר לאיזו שירצה כהן למה לי, ש"מ לכדרב חסדא. אבל קשה איפכא, דאימא דאתא לאשמועינן לכדרב חסדא לבד. וי"ל דא"כ לאשמעינן באשה אחת, שביד כהן לברר משתי עופות איזו שירצה עולה וכו', ומדנקט שתי נשים ש"מ דהיינו משום דמיירי כשהתנו, וקמ"ל דלא גזרינן התנו אטו לא התנו.
